מדינת ישראל

| | משרד המדע והפיתוח 4 משרד התקשורת

וד

" |

. ז(\ג רן

|

שבט התשמו י ן פברואר 1986 | 5 |

מדינת ישראל

משרד המדע והפיתות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח

משרד התקשורת יחידת המדען הראשי

העדות ההינך* לתקעווב

דו"ח מסכם

יו"ר דייר יהודה קלע

שבט התשמ"ו 5 פברואר 1986

פּ עיצוב, סידור והדפסה: דפוס פרינטיב בע"מ, ירושלים

מבוא

פרק 1

פרק 2

פרק 3

פרק 4

פרק 5

תוכן העניינים

ממצאים והמלצות 1-1 ממצאים 12 המלצות

פעילות ועדת ההיגוי

1 פעילות הועדה - כללי 2 ימי עיון וסקרים

23 ישיבות מליאה

2.4 פעילות תת הועדות

מרוץ טכנולוגיות התקשוב

1241 כללי 14.2 יפן

3 בריטניה 4 צרפת

5 גרמניה המערבית

1.6 פעילות אירופית משותפת - 552811 7 ארה"ב

8 קנדה

חברת המידע בישראל - משמעויות כלכליות וחברתיות 431 עידן המידע

2 גורמים כלכליים בהתפתחות מערכות התקשוב

3 משמעויות כלכליות לעידן המידע

4 הפרט בעידן המידע

סיכומי תת הועדות 1 המלצות בנושאים משותפים 2 תת הועדה לתשתית תקשורת - דו"ח ביניים - תמצית וסיכום 3 תת הועדות לתקשוב בחינוך ולתעסוקה וחברה - דו''ח ביניים - ממצאים והמלצות 4 תת הועדה לטכנולוגיות התקשוב - סיכום והמלצות 5 תת הועדה לתקשוב בממשלה - סיכום והמלצות 6 תת הועדה לתקשוב בבריאות - סיכום והמלצות 7 תת הועדה לשרותים לאזרח - ממצאים והמלצות 8 תת הועדהלמחקר והשכלה גבוהה - תמצית ממצאים והמלצות 9 תת הועדה לגופים כלכליים - תמצית ההמלצות 0 תת הועדה לחקיקה ומדיניות מאגרי מידע - סיכום

עמוד

00 00 00 4

17 20

15 0 2 4 5

7

2 2

0

נספח א' נספח ב' נספח ג' נספח ד' נספח הי נספח ו' נספח ז'

נספח ח'

₪(

פרוטוקול ישיבות ועדת שרים לעניני מדע וטכנולוגיה כתבי מינוי - ועדת ההיגוי לתקשוב

רשימת חברי המליאה

ועדת ההיגוי לתקשוב - מבנה ותפקידים

כתבי מינוי לתת הועדות

רשימת חברי תת הועדות

תקציר הרצאה של ד''ר רונדך

ועדה מתמדת

צמוד 5

9

1

33

76

1

4

06

מבוא

בהתאם להחלטת ועדת השרים למדע וטכנולוגיה מינו שר המדע והפיתוח ושר התקשורת את ועדת ההיגוי לתקשוב בפברואר 1983. ועדת ההיגוי לתקשוב התבקשה לדון בנושא התקשוב במדינת ישראל ולהגיש המלצותיה לממשלה למדיניותה בנושאי התקשוב, פרוייקטים לאומיים ועדיפויות לאומיות בנושאי התקשוב. הועדה התארגנה ב-10 תת ועדנת אשר הופקדו על נושאים שונים בשטח התקשוב. החל בינואר 1984 החלו תת ועדות להגיש דו"חות למליאת ועדת ההיגוי. דו"חות אלה נבחנו ונדונו במליאה ולאחר השינויים שהתבקשו אושרו והוגשו לממשלה. סך הכל סוכמו והוגשו עד היום תשעה דו"חות, שבע ועדות הגישו דו"ח מסכם, שתי ועדות הגישו דו"ח ביניים משותף וועדה אחת לא הגישה כל דו''ח.

דו"ח זה, שהינו העשירי והאחרון בדו"חות ועדת ההיגוי לתקשוב, הינו הדו"ח המסכם את עבודת הועדה ותת ועדותיה.

בפרק 1 של הדו"ח מרוכזת תמצית ממצאי הועדה והמלצותיה. אלה מבוססים על עבודת תת הועדות ודו"חותיהן ועל דיוני המליאה. בתמצית זו ניסינו לערוך את המלצות הועדה בשורת יעדים וקווי מדיניות לאומיים בנושאי התקשוב ולעומתם שורה של ארבע עשרה המלצות פעולה עיקריות אשר מתוך עשרות המלצותינו בדו"חות קודמים מצאנו לנכון להעמידן בראש הרשימה כבעלות חשיבות ומשמעות מירביות. בפרק 2 של הדו"ח ניתנת סקירה מקיפה על מהלך פעילויות הועדה ותת הועדות. פרק 3 הינו סקירה תמציתית של מרוץ טכנולוגיות התקשוב בעולם. פרק זה מיועד לתת לקורא הבלתי בקי בשטח התקשוב רקע כללי על הפעילות בעולם בשטח זה. פרק 4 דן וסוקר את המשמעויות הכלכליות והחברתיות של התפתחות חברת המידע בישראל. ניסינו בפרק זה להרחיב במעט את התמונה של משמענת עידן המידע וכיווני התפתחות והשפעה הצפויים לו ולדון בכיווני פעולה נדרשים לשם מניעת כיווני התפתחות מזיקים ובלתי רצויים. פרק 5 הינו סיכום ממצאי והמלצות תת הועדות. בפרק זה ריכזנו את ממצאי והמלצות הדו"חות שהוגשו עד דו"ח זה כלשונם וכמו כן סיכמנו את המלצות הועדות בנושאים מרכזיים משותפים למספר ועדות.

בנספחים לדו"ח מרוכזים כתבי מינוי תת הועדות, ריכוז שמות חברי המליאה ותת הועדות ומספר מסמכי רקע אחרים המוזכרים במהלך הדו"ח.

דו"ח זה מהווה, אם כן, סיכום עבודת קרוב לשלוש שנים של מליאת ועדת ההיגוי ותת ועדותיה. בעבודה עסקו עשרות אנשים אשר רובם הגדול עשו במלאכה בהתנדבות ועל חשבון זמנם החופשי. עיקר הנטל בדרך הטבע נפל על יושבי הראש של תת הועדות, בדרך כלל היו אלה בעלי תפקידים בכירים במוסדותיהם ובמפעליהם. רוב תודות והוקרה ליושבי הראש אשר עשו במלאכה על המאמץ, הסבלנות וההתמדה שהביאו לסיכום דו"חות הועדות, לא יגרע בתודה חלקם של חברי תת הועדות אשר יזמו, דחפו, תרמו ועזרו להביא את הדו"חות לכלל סיום. הערכה מיוחדת לדי'ר מנחם טסה אשר הצטרף לועדת ההיגוי בדצמבר 1983 כסגן יו"ר הועדה ומאז ועד יציאתו לתפקיד בחו"ל באוגוסט 1985 עסק באופן אינטנסיבי בעבודת הועדה. חותמו ניכר בחלק מדו"חות הועדות. ואחרונה בתודות

ובשבחים אסתי ניומן אשר הצטרפה לצוות הפעיל באוגוסט 1983 כמרכזת ועדת ההיגוי לתקשוב. בעקשנות וללא לאות דירבנה את עבודת הועדות, שימשה כמזכירת הדיונים, מתאמת הפגישות, כתבנית לעת מצוא, עורכת, כותבת ומנסחת של דו"חות הועדות ולבסוף המוציאה לאור. אין ספק כי ללא פעולתה הברוכה היתה עבודת ועדת ההיגוי מתמשכת חודשים רבים נוספים ומי יודע לאן היתה מגיעה.

דו''ח זה כקודמיו מוגש לממשלה מתוך אמונה שהמלצותיו תשקלנה בחיוב וכי ייעשו כל המאמצים שבגדר האפשרי ליישמן. התמורה הגדולה ביותר אשר תוכל להינתן לכל מי שעשה להכנת דו''חות אלה, תהיה קידום נמרץ של נושא התקשוב במדינת ישראל וניווט נכון של מהלך ההתפתחות לקראת חברת מידע משגשגת בישראל.

ר ועדת ההיגוי

141

פרק 1 -- ממצאים והמלצות

ממצאים

במהלך עבודת מליאת ועד ההיגוי לתקשוב ותת הועדות התקבלה תמונה מקיפה על מצב התקשוב במדינה. להלן ריכוז הממצאים הבולטים והמשמעותיים ביותר אשר לוקטו מממצאי תת הועדות ומדיוני המלאה.

141

2

13

14

15

16

7

על פי הערכות מקורבות, בהיעדר מידע סטטיסטי מדויק, מצוייד המשק הישראלי במחשב (לא כולל מחשב אישי) לכל כ-200 מועסקים, מסוף לכל 15 מועסקים במשק. כי-15% מהמועסקים במשק עוסקים ישירות בהפעלה, החזקה, תכנות ופיתוח יישומי תקשוב (לא כולל שמוש במחשב). קצב גידול משק המחשבים וציודם בשנים האחרונות עומד על רמה של כ-35% לשנה.

קרוב ל- 2% מהמקורות העומדים לרשות המשק הישראלי מושקעים ברכישת ותחזוקת מחשבים ותכנה.

קצב הכשרת עובדים אקדמיים לנושאי התקשוב ע"י מוסדות ההשכלה הגבוהה נופל במאות בוגרים לשנה מקצב גידול הביקוש במשק. כבר כיום קיים במשק חוסר של מספר אלפי אקדמאים במקצועות המחשב והאלקטרוניקה.

קיים חוסר מדאיג בסגל אקדמי בנושאי המחשב והאלקטרוניקה. מוסדות ההשכלה הגבוהה בארץ מצוידים במרכזי חישוב וכח חישוב העונים על הצרכים הקימים; לא קיים מחשב על במוסדות להשכלה גבוהה בארץ.

תשתית התקשורת הישראלית אינה עונה על צרכי המשק בתקשורת נתונים. קיים פער בין הביקוש לאספקת השרות, בין הצרכים לבין רמת התחזוקה. תשתית התקשורת מהווה גורם מעכב בפיתוח מערכות התקשוב במשק.

קיים פוטנציאל רב בלתי מנוצל לאפשרויות התקשוב לייעול וחסכון בהוצאות הממשלה ובשיפור השרות לציבור, רמת ניצול אמצעי הונקשוב במיגזר הממשלתי נופלת בהרבה לעומת שאר המשק.

הטיפול בפיתוח נושא התקשוב והטיפול בטיפוח כח אדם לנושא התקשוב בממשלה אינו משביע רצון עקב חלוקת האחריות והסמכויות בנושא בין משרדי הממשלה כיום.

משרד החינוך פועל מזה מספר שנים להחדרת המחשב לבתי הספר. כ- 1000 מתוך 2400 בתי ספר מצויידים כיום במחשבים אישיים ומחשבים אחרים להוראה. אולם המשרד מתקשה בהכנסת נושא.

1-8

1.0

היהי

12

13

1-12

המחשוב למערכת החינוך ובניצול ציוד שכבר הותקן בהיקף ובקצב הנדרשים, עקב הכשרה נחוצה של כח אדם להוראה בהיקף ובעומק חסר תקדים, צורך בהכנה מוגברת של תכניות לימודים ועזרי לימוד וחוסר תקציבי הצטיידות ותחזוקה.

מערכת הבריאות הישראלית מצויידת במחשבים, אולם אינה מפיקה את התועלת האפשרית עקב אי תאום בין גורמי הבריאות בארץ וחוסר מאגרי נתונים ממלכתיים בנושא הבריאות.

אין מידע סטטיסטי מוסמך ומפורט על נושא המחשובם במש; הישראלי. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חדלה לפרסם את סקר

מחשבים אלקטרוניים ומסופים בשנת 1981.

תעשיית התכנה הישראלית הולכת ומתפתחת. למעלה מ-150 חברות תכנה מציעות את שרותיהן למשק ובחלקן עוסקות ביצוא תכנה ושרותי תכנה לחו"ל בערכים הולכים וגדלים מידי שנה. היצוא המדווח של תכנה עומד היום על כ-20 מליון דולר לשנה ובהערכה סכום דומה מיוצא ללא דיווח ברשומונים. הממשלה נקטה צעדים ראשונים להשוות מעמד תעשיית התכנה לתעשיה היצרנית.

ממשלת ישראל אינה תומכת ישירות בפיתוח מערכות תקשוב ובהצטיידות במחשבים במשק התעשייתי והפרטי.

אין פעילות ממוסדת ממלכתית להנחלת הבנה ומודעות לנושא המחשוב והתקשוב לציבור הרחב. עיקר פעילות ההדרכה והפרסום נעשה כיום ע''י גורמים עסקיים.

לא קיימים כיום מאגרי מידע ממוחשבים כלליים זמינים לציבור הרחב.

המלצות

ועדת ההיגוי לתקשוב הגישה לממשלה שורה של דו''חותתת ועדותיה. להלן ירוכזו המלצות אשר לוקטו מדו"חות תת הועדות ומדיוני המליאה בתמונה מקפת ותוך העמדתן במסגרת אחת. ההמלצות המוצגות להלן מהוות את מבחר ההמלצות אשר לדעת הועדה עומדות בעדיפות הגבוהה ביותר.

11

יעדים וקווי מדיניות לאומיים

הועדה ממליצה בפני הממשלה לאמץ לה את היעדיטסוקוויהמדיניות הבאים:

141

האצת פיתוח תשתיות לאומיות לתקשוב: - פיתוח מואץ של תשתית התקשורת;

12

43

- תגבור הכשרת כח אדם אקדמי ומקצועי במקצועות התקשוב;

קידום מערכות החינוך וההשכלה הישראליות לכל רמותיהן בכיוון של ניצול התקשוב להוראה ולהעמקת נושא המחשב בתכנית הלימודים.

קידום המשק הממשלתי, התעשייתי והעסקי לעידן המידע ע'"י דירבון וסיוע בתמריצים העומדים לרשות הממשלה.

ייעול ושיפור השירות הציבורי, הממשלתי והלא ממשלתי ע''י העמקת ניצול אפשרויות מערכות התקשוב.

המלצות לפעולה

להלן מפורטות המלצות לביצוע, אשר מימושן יביא, לדעת ועדת ההיגוי לתקשוב, לקידום היעדים שפורטו לעיל:

1

2

13

4

5

1.6

17

8

זירוז קצב הקמת תשתית התקשורת הספרתית ורשתות תקשורת הנתונים במדינה ופעילות אינטנסיבית להקמת רשת תקשורת ספרתית לשרותים משולבים.

הגברת קצב החדרת לימודי המחשב ושימושיו לכל בתי הספר במדינה ע"י הגדלה משמעותית של המשאבים המופנים כיום לנושא.

הכפלה תוך חמש שנים של מספר הבוגרים במוסדות ההשכלה הגבוהה במקצועות המחשב והאלקטרוניקה ע"י חיזוק המחלקות המתאימות בכל דרך אפשרית.

הפעלת צוות הקמה לפרוייקט הלאומי לפיתוח מערכות הוראה נעזרות מחשבים.

הנחלת המחשוב לכלל האוכלוסיה ע"י ניצול אמצעי התקשורת הציבוריים (בעיקר טלויזיה) וע"י פתיחת מועדונים ומרכזי הדרכה.

הטלת אחריות לריכוז ולטיפול בנושאי התקשוב על משרד התקשורת. משרד התקשורת יהיה אחראי לקידום ותיאום פיתוח מערכות ושרותי התקשוב הממשלתיים ולפעולות הממשלה בנושאי התקשוב במשק.

פתיחת אפשרויות גישה לציבור למידע ממשלתי וכללי ע''י הפעלת שרותי טלטקסט ווידאוטקס ביזמה וסיוע ממשלתיים.

הכרה בתעשיית התכנה הישראלית כגורם יצרני בעל פוטנציאל יצוא והשוואת תמריצי הפיתוח והיצוא הניתנים לה לאלה שניתנים לכלל התעשייה הישראלית.

2.0.9

0

11

12

23

4

תגבור פעילות התקינה בנושאי תקשוב במדינה ע"י הקצאת המשאבים הנדרשים לנושא זה.

קידום הליכי חקיקה בתחום התקשוב וקביעת מדיניות אחידה בעידוד ההקמה של מאגרי מידע והשימוש בהם.

הקמת רשת לאומית של מידע על קבלה, שחרור והעברת הולים שתקשר בין כל בתי החולים במדינה.

חידוש הסקר הסטטיסטי של ענף המחשבים בישראל ע"י הקצאת המשאבים הנדרשים.

הכרזה על "שנת התקשוב" במדינת ישראל בשנת 1987. בשנה זו יושם דגש על נושא התקשוב, באמצעי התקשורת בתכניות מיוחדות, בכינוסים וימי עיון, בתחרויות בין מפעלים, מוסדות, משרדי ממשלה, במערכת החינוך, בסיוע להחדרת התקשוב למשק ובאמצעי עידוד אחרים.

הועדה ממליצה על יצירת כלים ארגוניים ממשלתיים עליהם ינטל יישום המלצות ועדת ההיגוי נהמשך קידנם הננשא וכלים ציבורים עליהם יוטל ארגון שנת התקשוב.

פרק 2 -- פעילות ועדת ההיגוי על תת ועדותיה

1 פעילות הועדה -- כללי

ועדת השרים לענייני מדע וטכנולוגיה בישיבתה בי'ג אדר תשמ"א (17.2.81) החליטה על הקמת ועדת היגוי לתקשוב ובהמשך לכך בישיבתה של ועדת השרים בי3.2.83 החליטה על הקמת הועדה, על תפקידיה ועל ארגונה (ר' נספח א' - החלטות הממשלה). בהתאם לכך מינו שר המדע והפיתוח ושר התקשורת את הועדה ב-2.3.83.

תפקידי הועדה מפורטים בכתב המינוי שלה (נספח ב') ושמות חברי המליאה מופיעים בנספח ג'.

הועדה החליטה, ביום עיון שנערך ב- 26.5.83, על הקמת עשר תת ועדות: 1 גופים כלכליים 2. שרותים לאזרח . מחקר והשכלה גבוהה . טכנולוגיות התקשוב . תשתית תקשורת . תקשוב בבריאות . תקשוב בממשלה . תקשוב בחינוך 9. תעסוקה וחברה 0. חקיקה ומדיניות מאגרי מידע (ר' תרשים מבנה הועדה - נספח ד', כתב מינוי לתת הועדות - נספח ה', רשימת חברי תת הועדות - נספח ו).

0044 0-0

כמו כן הוחלט באותו יום עיון שבנושאים הבוערים ביותר: תשתית תקשורת וחינוך וכח אדם יוגשו דו"חות חלקיים ראשוניים בהקדם ולפני הגשת הדו"חות המסכמים של שאר תת הועדות.

דו"ח חלקי של תת הועדה לתשתית תקשורת הוגש בינואר 1984 ואושר בועדת השרים למדע וטכנולוגיה ב- 25.6.84. דו"ח חלקי של תת הועדות לתקשוב בחינוך ולתעסוקה וחברה הוגש במרץ 1984 ואושר אף הוא בועדת השרים בישיבתה ב- 25.6.84.

בפברואר 1985 הוגש הדו"ח המסכם של תת הועדה לטכנולוגיות התקשוב בו הומלץ על תכנית לאומית לפיתוח מערכות הוראה נעזרות מחשבים. ועדת השרים בישיבתה ב- 25.3.85 ביקשה ממשרד החינוך להגיש נייר עמדה בנושא. הדיון בדו"ח נערך ב- 14.8.85, משרד החינוך הגיש את חוות דעתו החיובית והביע את תמיכתו בתכנית. הוחלט להטיל על שר המדע והפיתוח לבדוק אפשרות מימון השלב המכין של הפרוייקט, בין השאר הועלתה אפשרות מימון הנושא באמצעות "יד הנדיב'' והתעשיה.

במאי 1985 פורסמו הדו"חות המסכמים של תת הועדה לתקשוב בבריאות ולתקשוב בממשלה. ב- 13.10.85 אושרו ההמלצות של דו"ח תת הועדה לתקשוב בממשלה ע''י ועדת השרים למדע וטכנולוגיה.

| 7-7

202 ימי עיון -- סקרים

דעדת ההיגוי הזמינה במחצית השניה של חודש דצמבר 1983 את ד'ר פ. רונדרך, מרכז ועדת התקשוב ההולנדית. ד"ר רונדך הופיע בפני מליאת ועדת ההיגוי וכן בפני תת הדעדות לחינוך, לתעסוקה וחברה, לשרותים לאזרח, לתקשוב בממשלה רלחקיקה ומדיניית מאגרי מידע. מהרצאותיו קיבלו חברי הועדה תמונה על אודות הנעשה בתחום התקשוב בארץ בעלת מאפיינים דומים לשלנו (ראה נספח ד). די"ר דונדך גם ערך ב-28.12.83 יום העיון אליו הוזמנו חברי המליאה בנושא של טכנולוגידת טלויזיה בכבלים שהוא נושא מפתח מאד בהולנד.

ב-3.10.83 נערך ע"י איגוד מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה יום עיון בנושא אוטומציה משרדית אשר בו הרצה ד"ר ר. יוליג מקנדה, וחברי המליאה הוזמנו לדום עידן זה.

דעדת ההיגוי יזמה פניה ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנושא של עריכת סקר מחשבים אלקטרוניים אשר יכלול נתונים נוספים לאלו שנכללו בסקר של 1981 בהתאם לצרכים החדשים (מיקרומחשבים, עדכון סיווג כ"א, תקשורת מחשבים) דעדת ההיגוי אף נאותה להשתתף במימון הסקר המורחב. לאחר דיונים דהתכ תבויות שונות הוסכם של.מ.ס. תגיש לועדה הצעה מפורטת בענין. הצעה זו עימדת בפני גיבוש סופי ותוגש בקרוב.

במהלך עבודת הועדה נאסף חומר ביבליוגרפי בנושאים השונים של תחום התקשוב כאשר מאמרים בנושאים בעלי ענין מיוחד לתת ועדה זו או אחרת הופצו בין חבריה.

23 ישיבות מליאה

3 דיון בדו''ח החלקי של תת הועדה לתשתית תקשורת; הרצאה של ד''ר רונדך. 3 דדדיון בדו"ח החלקי של תת הועדות לתקשוב בחינוך ולתעסוקה וחברה. 4 המשך דיון בדו''"ח החלקי של תת הועדות לתקשוב בחינוך ולתעסוקה וחברה. 4 דדיון בדו"ח המסכם של תת הועדה לטכנולוגיות התקשוב. 5 דיון בדו"חות המסכמים של תת הועדה לתקשוב בבריאות ולתקשוב בממשלה. 5 דיון בדו"חות המסכמים של תת הועדה לתשתית תקשורת ותת הועדה לשרותים לאזרח. 5 דיון בדו"חות המסכמים של תת הועדות למחקר והשכלה גבוהה ולגופים כלכליים ובדו"ח המסכם של הועדה שלפניכם

2.4 פעילות תת הועדות

1 כללי - רוב תת הועדות קיימו כ- 20 פגישות כל אחת לפני פרסום

212

23

22.4

2.5

הדו''ח המסכם שלהן והגשתו לאישור המליאה. כמו כן הסתייעו חלקן במומחים בארץ ומחו"ל אשר הופיעו בפני חברי תת הועדה או אשר סייעו באיסוף נתונים ובעריכה של החומר. להלן יתוארו פעילויות תת הועדות מעבר לדיוניהן, ימי עיון, מפגשים, סקרים והסתייעות במומחים.

תת הועדה לגופים כלכליים קיימה ב-14.9.83 מפגש החלפת דעות עם נציגי סקטורים כלכליים שונים שאינם מיוצגים בתת הועדה, כהכנה למפגש עם שר התקשורת והנהלת משרד התקשורת, שנועד להצגת דרישותיהם של הגופים הכלכליים מבחינת תשתית תקשורת. מפגש זה התקיים ב-5.10.85 וסיכום דיוניו על צרכי תקשורת לשרות יעדי תקשוב, שימש כתשומה לדו"ח של תת הועדה לתשתית תקשורת.

לאחר הפסקה של כמה חודשים ועם חילופי יו"ר של תת ועדה זו, החליטה תת הועדה להפיץ שאלון בין כ- 130 מנהלי חברות כאשר הנתונים אשר יאספו ישמשו בסיס לגיבוש המלצותיה. ההענות היתה מעל ומעבר למצופה מאופן זה של איסוף נתונים, עובדה אשר איפשרה לתת הועדה לגבש המלצות מבוססות למדי ותואמות לצרכים ולדרישות האמיתיות בשטח.

תת הועדה לתקשוב בממשלה ערכה במסגרת עבודתה סקר מצאי תקשוב במשרדי ממשלה בחודשים מרץ- מאי 1984. הסקר נערך ע"י ד''ר בועז לזינגר שהועסק בחוזה מיוחד ע'"י ועדת ההיגוי לצורך זה. ממצאי הסקר מופיעים בנספח של הדו"ח המסכם של תת הועדה. כמו כן ערכה תת הועדה שני כנסים של מנהלי יחידות ענ"א במשרדי הממשלה האחד לפני גיבוש המלצותיה ב-2.4.84 לצורך קבלת הערות ותגובות מנהלי היחידות והאחר לאחר גיבוש טיוטת ההמלצות ב- 5.3.85 לצורך הצגת הדו"ח וקבלת הערות. יו"ר תת הועדה לתשתית תקשורת, אל"מ דן רוזן הופיע בפני תת הועדה ב-28.384 לצורך הצגת נושא תשתית התקשורת בכלל והרלבנטיות שלו לתחומים שהם בטווח טיפולה של תת הועדה לתקשוב בממשלה בפרט.

תת הועדה לטכנולוגיות התקשוב ערכה מפגש ב-12.7.84 עם חברי תת הועדה לתקשוב בחינוך לאחר שהתגבשה ההמלצה על תכנית לאומית לפיתוח מערכות הוראה נעזרות מחשבים. כמו כן השתתף יו"ר תת הועדה, מר יוסף מעין בכנס מחשבים בחינוך שנערך באוניברסיטת דייטון בארה''ב עאטאא\. דא - 84 - 66פא

.שסאםתפקאסס סאתצטקאסס עגאסזדה6טכם עגאסודהא

תת הועדות לתקשוב בחינוך ולתעסוקה וחברה ערכו מפגש בין מעסיקי כח אדם בתקשוב לבין מכשירי כח אדם - נציגי חברות, בנקים, אקדמיה ומוסדות ציבור, בהשתתפות שר המדע והפיתוח, פרופ' יובל נאמן, באוניברסיטת תל אביב ב-22.8.83 כתשומה לדו"ח החלקי שלהן, אשר פורסם במרץ 1984.

וו ו

ד

..

2.6

2277

28

229

20

221.1

חתת הועדה לתעסוקה וחברה התפצלה לשתי ועדות משנה לאחר

הגשת הדו"ח החלקי שלה, אשר רק אחת מהן היתה פעילה. ועדת

המשנה להגדרה מפורטת של מקצועות התקשוב נסתייעה באנשי

המרכז לייעוץ ומידע תעסוקתי בת"א אשר הכינו עבורה סקר לאיתור * מקצועות המחשב וסקר ספרות בנושא ניתוח עיסוקים בענף

המחשבים.

תת הועדה למחקר והשכלה גבוהה ערכה ב- 19.4.85 יום עיון בנושא של היערכות האוניברסיטאות בנושא התקשוב בחמש השנים הבאות בהשתתפות נציגי פקולטות ומחלקות שונות באוניברסיטאות בארץ, נציגי מרכזי חישובים, נציגים מן התעשיה והממשלה. פרוטוקול יום העיון שימש בסיס לדו"ח המסכם של תת הועדה.

תת הועדה לשרותים לאזרח נסתייעה בשרותיו של ד"ר יעקב בעל שם מן המרכז הבינתחומי לניתוח וחיזוי טכנולוגי שליד אוניברסיטת תל אביב לצורך איסוף הנתונים וכתיבת הדו"ח המסכם שלה.

תת הועדה לחקיקה ומדיניות מאגרי מידע בראשותו של יורם ברסלע פעלה בדרך הבאה: בשלב ראשון הוכן נייר עמדה שצריך היה לבטא אותם תהומים הנוגעים למחשבים שצריך להסדיר בחקיקה, דהיינו: ההיבט הפלילי, ההיבט האזרחי במובן של דיני נזיקין, דיני ראיות והגנה על זכות יוצרים. הנייר הופץ בין גורמים רבים שיש להם נגיעה לענין - משפטנים ואנשי מחשבים שאינם משפטנים. נערכו שני כנסים בהשתתפות קרוב ל- 40 איש ב-11.12.83 וב- 12.9.84 לקבלת הערות ותגובות על נייר העמדה. במקביל שכר משרד המשפטים את שרותיו של השופט משה שלגי שהכין הצעת חוק מפורטת בארבעה תחומים אלה. כעבור כשלושה חודשים נתקיים כינוס שלישי לדון בטיוטה השניה של הצעת החוק לאחר שהטיוטה הראשונה הועברה בין משתתפי הדיונים להערות. ההצעה אשר מצויה בשלבי גיבוש סופיים, שעליה שוקד צוות מצומצם מתוך הפורום הרחב שהשתתף בדיונים, תונח על שולחן הממשלה בתוך שבועות מספר. תת הועדה לא עסקה בנושאים של תקינה ומדיניות מאגרי מידע.

הועדה המתמדת קיימה 7 פגישות שבהן נדונו סדרי עבודת הועדה ואושרו הפעילויות המיוחדות הלא שוטפות של תת הועדות השונות כמו הזמנת מומחים מחו"ל, העסקת ייעצים בחוזה מיוחד וכיר"''ב. כמו כן נדונו הצעות שונות בתחום של התארגנות הממשלה לטיפול בנושא התקשוב.

פורום יו"ר תת הועדות נפגש 4 פעמים בעיקר כדי להתעדכן לגבי פעילותה של כל תת הועדה ולבחון דרכים לשיתוף פעולה; כמו כן עסק בנושא של סדרי הגשת הדו"חות- במרוכז או כל דו''ח בנפרד- ולו"ז להגשתם; בדרכים ליצירת שדולח לתחום התקשוב בממשלה ובציבור, ובקביעת סולם עדיפויות להמלצות חמליאח בדו''ח המסכם.

פרק 3 -- מרוץ טכנולוגיות התקשוב בעולם

2.1 כללי

המונח "טכנולוגיות המידעיי (0100185א5603ד1 אסזד4 אתסתצ) נולד יחד עם המונח "חברת המידע'' והוא כולל בתוכו את טכנולוגיות המחשוב והתקשורת וכן את הטכנולוגיות הנלוות אליהן, כגון מיקרואלקטרוניקה. המונח העברי "תקשרב'י נגזר מן המלים "תקשורת" ו"מחשוב'י. בהתאם לכך נבחר הצירוף "טכננלוגיות התקשוב'' להחליף במסמך זה את המונח "טכננלוגיות המידע'' (להלן טיית)-

ההכרה בחשיבותן של ט''ת לצמיחה הכלכלית של מדינה בעידן המודרני, הניעה את המדינות המתועשות המתקדמות לפתוח במרוץ טכנולוגי במטרה להבטיח לעצמן את חלקן ואת מעמדן בכלכלה העולמית.

הביטוי העיקרי למרוץ זה הינו במדיניות ממשלתית מכוונת לקידום התחום בעיקר ע''י הקצאת משאבים מסיבית לתכניות מו"פ לאומיות או בקנה מידה לאומי בתחום זה וכן הסדרים חוקיים, מוסדיים ובמבניים, השונים ממדינה למדינה בהתאם למבנה השלטון ומערכת היחסים בין המיגזרים השונים בתוכה.

בפרק זה נסקור בקצרה את הפעילויות העיקריות בשנים האחרונות של יפן, בריטניה, צרפת, גרמניה המערבית, מדינות השוק האירופי המשותף במסגרת ץז ?פת, של ארה''ב וקנדה, לקידום המו"פ בטי"ת.

רוב המדינות הללו העניקו לתחום ט''ת מעמד מיוחד בתקציבי המו"פ הממשלתיים ואף כי ממשלת ארה''ב טרם ייחדה שום תחום תעשיה או טכנולוגיה, המאמצים המכוונים שלה בתחום זה הם ניכרים ביותר.

2 יפן

תלותה הרבה של יפן במדינות אחרות לצורך מזון, אנרגיה, חמרי גלם בהיעדר כמעט מוחלט של משאבים טבעיים, מאלצת את יפן להתייחס למדיניות של מדע וטכנולוגיה כאמצעי לצמיחה כלכלית ולקידום מעמדה התחרותי בעולם. מדינויותיה של יפן מתמקדות בחתירה להיקף יצוא גדול ארוך טווח כדי להשיג בכורה טכנולוגית ומכאן בכורה בשוק בטווח רחב של מוצרים עתירי טכנולוגיה ועתירי ערך מוסף. תפיסה זו הובילה לקונצנזוס בממשלה ובקהיליית העסקים, הפיננסים והאקדמיה לגבי הצורך להמשיך לחזק את הבסיס הטכנולוגי של המדינה.

חברות ט"ת של יפן הן תחרותיות מאד ותפקידה של הממשלה מתבטא בהיותה אמצעי להשגת מסגרת מסודרת לתאום הפיתוח התעשייתי-פרטי

יוזמת שיתוף הפעולה בין הממשלה לתעשיה קיבלה בין היתר ביטוי ב- 1966 ביוזמה של פרוייקטי מו"פ לאומיים של משרד המסחר הבי'ל והתעשיה (111/). בין 1966 ל- 1979 תרמה הממשלה היפנית כ-400 מליון דולר ל-16 פרוייקטי מחקר לאומיים שונים.

פרוייקט פיתוח מעגלים משולבים בקנה מידה גדול מאוד (%181) שהחל ב-1976 הוא בין הידועים. בפרוייקט מעורבות 7 חברות פרטיות בנוסף ל-(11א)

1

[

2-5

-. 8 4

תד 8 מאסצתס1עד אסעקא והמעבדה האלקטרוטכנית של 11 א הפרוייקט מומן במשותף - 150 מ"ד מן הממשלה ר- 200 מ"ד מן התעשיה לאורך תקופה של 4 שנים. פרוייקט ידוע אחר בתחום של ארכיטקטורות מחשבים מתקדמות הוא מערכות מחשוב בעלי מהירות גבוהה עבור מדע וטכנולוגיה עאגא 05א50 | אסק 5\ דצ סתדטאסס | כםם?ת5 צסות) ( צ0100א1501 פרוייקט לטווח של 10 שנים החל מ- 1981, בביצוע המעבדה האלקטרוטכנית של הסוכנות למדע וטכנולוגיה תעשייתיים - זרוע ביצוע של 1 בתקציב של 100 מ"ד. הפרוייקט עוסק במחקר מיקרואלקטרוני ופיתוח מערכות עיבוד מקבילי בעלי 100 עד 1000 רכיבי מחשבים ומרכיבי מערכות אשר ישמשו לאחסון ולהעברת נתונים לתמיכה בחישובים הנדסיים ומדעיים מאד מהירים.

ההצלחות של ט"ת היפניות מצביעות אולי על כך שמאמצים חוצים מיגזרים ציבוריים (0111/), ציבוריים למחצה (11א) ופרטיים בחתירה ליעד טכנולוגי לאומי הם סוד כוחה של מערכת פרוייקטי המו''פ היפניים הלאומיים.

פרוייקט מו"פ בט''ת שלאחרונה מיקד את תשומת הלב הוא פרוייקט מחשבי הדור החמישי.

פרוייקט זה מאז 1979 הפך לממריץ של יוזמות של פרוייקטי מו"פ לאומיים בט''ת בבריטניה, צרפת מדינות אחרות באירופה וכן ארה"ב.

לאור היעד של הממשלה היפנית להמריץ מאמצי מחקר בסיסי, המשימה של פרוייקט הדור החמישי היא להצעיד את יפן למעמד בכורה עולמי בתחומי טיית הקשורים לאוטומציה משרדית, תכנון, הנדסה והוראה בעזרת מחשבים ( סאתאא15,סאתפפאתסאת ,אסזפמע ספפזגא אמדשץ א60), רובוטיקה. יתרה מכך, הכוונה היא לכוון פיתוח של ט''ת ביפן לצרכים חברתיים ספציפיים. הללו כוללים: התמודדות עם חברה מזדקנת; הגברת הפעילות בתחומים של פריון נמוך; הגברת החסכון באנרגיה; סיוע למעבר לחברה שבה למידע תפקיד מפתח. מטרת פרוייקט הדור החמישי היא לפתח בסיס טכנולוגי ומערכות מבוססות ידע אשר תהיינה מסוגלות לבצע פונקציות כמו הסקה לוגית, אסוציאציה, למידה כמו גם עיבוד לא נומרי של דיבור, טקסט, גרפיקה ותצורות. המערכות הללו, אשר תופעלנה ע''י שפות טבעיות, תאפשרנה, כך מקוים, לכל אדם גם ללא מיומנויות מיוחדות, להשיג את הידע הדרוש לו בכל רמה, בכל נושא ובכל כמות שירצה וכל זאת בזמן אמיתי.

הממשלה היפנית הקימה את המוסד לטכנולוגיות מחשבים מהדור החדש (01607) באפריל 1982, כמרכז לארגון ותאום פרוייקט הדור החמישי. אף שהממשלה מממנת את שלב המו"פ הראשוני בן 3 שנים, תרמו 8 יצרנים סכומים לא מבוטלים להקמה וניהול של המוסד. מעריכים כי עד סוף שנות השמונים תשקיע הממשלה היפנית בפרוייקט למעלה ממיליארד דולר.

במקביל לפעילות מו"פ בנושאי מחשוב המרוכזת ע"י 111א פועלת ד171א, חברת התקשורת היפנית, לפיתוח תשתית תקשורת לאומית שתענה לצרכי חברת המידע. עד סוף 1987 בכוונת החברה להשלים הקמת תשתית תקשורת ספרתית ב-200 ערים ביפן ועד 1990 להשלים הקמת התשתית הספרתית בכל הערים בגודל של 0 תושבים ומעלה. השקעותיה של חברת 17א במו"פ עלו מכ- 85 מליון 5 לשנה בשנת 1970 לכ- 415 מליון 5 לשנה בשנת 1983. חלק נכבד מהשקעה זו מוקדש לטכנולוגיות המידע. ‏ 11א משקיעה בשנים האחרונות כ-22% מהכנסותיה למו"פ.

2 י

3 בריטניה

בשנים האחרונות חלו שינויים מהותיים במבנה המו"פ הבריטי כאשר בעקבות החשיבות הגוברת של ט"ת להתפתחותה הכלכלית ולמעמדה התחרותי של המדינה, גברה הנטיה לעבור ממחקר בסיסי למחקר יישומי.

הממשלה הבריטית הכירה רשמית בחשיבות של פיתוח ט"ת לחברה הבריטית,

לתעשיה ולכלכלה ע"י זה שביקשה מן המועצה המייעצת למו"פ יישומי לראש

הממשלה ולקבינט (82 404) לענות על השאלות הבאות:

1 האם יש להמריץ את הפיתוח והיישום של ט''ת באנגליה?

2) אילו מיגבלות יש על התעשיה הבריטית המספקת ומיישמת ציוד ותכנה למערכות תקשוב?

הדו"ח של 40455 אשר פורסם ב- 1980 בעקבות זאת, סייע לעיצוב המדיניות

בתחום כאשר הושם דגש על יישום ט"ת כאלמנט מפתח בהצלחה התעשייתית

והמסחרית העתידית של בריטניה.

הדו"ח המליץ כדלהלן:

1 אחריות בלבדית בתחום ט"ת לשר אחד ומשרד אחד.

2) אחריות לוויסות התקשורת והשידור בידי משרד אחד.

3 מחויבות ממשלתית לנושא.

6 קידום ופרסום אקטיבי של הנושא ע''י הממשלה.

5) ממשלה מרכזית ומקומית ותעשייה מולאמת צריכים ליישם במרץ טיית.

66 על שרות הדואר (027108 2051) לספק רשת תקשורת מקיפה.

7 יש לשים דגש על השכלה, הכשרה והדרכה.

8) יש לטפח קשרים בין משתמשים וספקים של ציוד טיית.

9) צוותות בריטיים נמרצים צריכים ליטול חלק בקביעת סטנדרטים בי"ל.

0) יש לדאוג לתחיקה מתאימה כדי להגן טוב יותר על נתונים ניש צורך ברפורמות משפטיות אחרנת.

1) יש לבטל את מונופול שרות הדואר באספקת שרותי תקשורת.

2) הרכישה הציבורית צריכה לשמש תמריץ בפיתוח ציוד.

3) המועצה למחקר מדעי והנדסי נמשרד התעשיה צריכים לקדם את המו"פ בתחום.

4) יש צורך בתאום המו"פ במימון ציבורי בתחום.

בתגובה לדו"ח פיתחה ממשלת ת'אצ'ר איסטרטגיה כוללת בט'ת. יעדיה

העיקריים:

1 פיתוח מסגרת סטטוטורית מווסתת שתפלה לטובה מוצרי ושרותי טי'ת.

2) פיתוח מוצרים וטכניקות חדשות דרך תמיכה ישירה במו"פ ורכישה ציבורית נאורה יותר.

3 פעולות שתהפוכנה את האזרחים למודעים יותר לנושא.

6) רשת טלקומוניקציה לאומית שתהיה מסוגלת להמריץ ולענות על דרישות לשרותים חדשים.

3

כדי ליישם את האיסטרטגיה, הוכרזה שנת 1982 כשנת טכנולוגיות התקשוב בבריטניה. מיגוון רחב של סיוע ניתן כדי להגדיל את המודעות של הציבור הרחב תעשיה, בתי"ס, ומוסדות ממשל. ראוי לציין בהקשר זה את הסידרה הטלויזיונית של הבי.בי.סי. להכרת המחשב ופיתוח מחשב הבי.בי.סי. המתאים לקליטת שידורי טלטקסט ותכנה מן האויר והמתחבר לרשת הוידאוטקס והעידוד הממשלתי לרכישתו ע"י סבסוד מתאים. בנוסף לכך היתה יוזמה משותפת לממשלה ולתעשיה לעידוד אינטנסיבי של מנ'פ ויישום של ט"ת כדי לחזק את הכלכלה בכללותה. התמנה שר לטי'ת. מינוי ראשון מסוגו בעולם. שר זה אחראי לכל הפעילות של המשרד למסחר ותעשיה (211) הקשורה לט"ת, כולל פעילות הקשורה למו"פ. ספציפית יותר, | השר אחראי לטלקומוניקציה, | מערכות מחשבים, מיקרואלקטרוניקה, יישומים אלקטרוניים, רובוטיקה וחלל. מדיניות נוספת שיושמה לאור ההמלצות של 46480 היתה הפקעת המונופול של 100% ד 29111581 ומתן רשיון למתחרה רציני כאלטרנטיבה לרשת התקשנרת הלאומית. בנוסף לתמיכה במו''פ תעשייתי יזם לאחרונה 211 תכנית מו"פ לאומית משותפת (5א4(1 22002 צפ/1). אחד הדברים שהמריץ את יוזמת צ41//5 היתה, כפי שכבר צויין, התכנית היפנית של מחשבי הדור החמישי ופנייתה של יפן למדינות שונות, ביניהן גם אנגליה, להשתתף בה. האנגלים ראו בתכנית היפנית איום תחרותי. גם התגובה האמריקאית ליפנים, הם סברו, יכולה להוות תחרות לא פחותה עבור התעשיה הבריטית. לאור זאת, באה קריאה לעריכת מחקר דחוף לגבי היישימות של תכנית מו"פ משולבת. ועדת צ41./8 עיצבה תכנית למאמץ מו"פ לאומי בתחום ט"ת שנועדה לשפר את מעמדה התחרותי של בריטניה בשווקים העולמיים של טיית. תכנית צ41% היא תכנית חומש שממומנת ע"י שלושה משרדי ממשלה וע"י התעשיה. מימון כולל בערך של כ- 525 מייד. המחלקה לחינוך ומדע (255) באמצעות מועצת המחקר במדע וחינוך (5880) אמורה לתרום 70 מ''ד לקידום מחקר מתקדם במוסדות אקדמיים והכשרה של כח אדם, בין היתר, מדובר על יוזמה של הקמת 100 מרכזי הכשרה לט''ת בפריסה כלל ארצית. משרד הבטחון (02/) אמור לתרום 56 מ"ד למחקר בתעשיה הבטחונית וכן מנסיונו בתחום של מעגלים משולבים. משרד התעשיה והמסחר אמור לתרום את החלק הארי - 154 מ"ד ונושא באחריות כוללת לניהול התכנית. התעשיה אמורה לממן את השאר בסך 210 מ"ד בצורה של 50% מימון מקביל לכל פרוייקט מו'"פ.

הפרוייקטים של תכנית צ41//8 מתמקדים בארבעה תחומים טכניים:

1 151 - מעגלי סיליקון משולבים.

2) הנדסת תכנה (100 מ"ד 1984- 1988).

3 מערכות אינטלגנטיות מבוססות ידע (1885) - 39 מ"ד בחמש השנים הראשונות מתוכם 30 לאוניברסיטאות.

6 ממשקי אדם/מכונה.

4

14 צרפת

הבחירות הנשיאותיות ב-1981 הפכו לראשונה את נושא המדע והטכנולוגיה לנושא פוליטי בצרפת.

מדיניותו המוצהרת של מיטראן היתה להגדיל את הוצאות המו"פ של ממשלתו. האלמנט הראשון של המדיניות הממשלתית הכללית היתה הכרזה על פיתוח טי'ת כקדימות לאומית. האלמנט השני היה לשכנע את האומה הצרפתית על אודות חשיבות קידום התעשיה לכלכלתה ופיתוחה של המדינה. האלמנט השלישי היה ליצור את התנאים ליתר נכונות ופתיחות לשינויים המתרחשים בסביבת מקום העבודה ובמבנה החברתי, עקב החדירה של טכנולוגיות חדישות. האלמנט הרביעי היה כרוך בהפעלת מנגנונים להגדלת ההשקעה התעשייתית, בין היתר ע"י הלאמת חברות תעשייתיות גדולות ואת רוב הסקטור הבנקאי.

הצעד הראשון שמיטראן נקט היה הקמת מחלקה מיניסטריאלית למו"פ. שנה אח''כ אוחדו שלושת המשרדים - מחקר וטכנולוגיה תעשיה ואנרגיה למשרד אחד: אחד: "ם1אדפטספאזי1 מכ 57 פה6א615טא 4 מכ מאם ד15אזואי*

צעד משמעותי נוסף היתה פעולת תחיקה - חוק לתכנית ואוריינטציה למחקר אשר קבע את המו"פ המדעי וטכנולוגי כקדימות לאומית. החוק הבטיח מימון למאמצים מדעיים ארוכי טווח. החוק ציין אחוז תל"ג שצריך להיות מופנה למו''פ בין 1981 ל- 1985 מ- 1.8% ל- 2.5%.

ההוצאות הגוברות נועדו גם למימון תכניות לאומיות בנושאים נבחרים כמו ט"ת. התכנית בתחום זה היא אולי השאפתנית ביותר:

ייפססזא0אדס6ות פפתן1ות 24" | מטרתה להזניק את צרפת לחזית המו"פ והייצור בתחום ט'"ת.

תכנית חומש בתקציב של 140 בליון פרנק אמורה להאיץ את הייצור של מוצרי ט'ת ב- 3-9% כל שנה, להפיק עודף במאזן המסחרי של מוצרים אלה וליצור 0 מקומות תעסוקה חדשים.

התכנית כוללת 14 פרוייקטים לאומיים למו"פ: 1 מחשב צרפתי מדעי ותעשייתי גדול;

2) אבני יסוד במחשוב מיני ומיקרו;

3 מערכות אלקטרוניות צרפתיות;

4) טכנולוגיות תצוגה;

> הנדסת אנוש (ארגונומיקה) של מחשוב; 6) הוראה בעזרת מחשבים;

7 תקשורת רב- שמושית;

8 רשת תקשורת בנקאית;

9 תכנון וייצור בעזרת 1.81/;

0) הנדסת תכגון וייצור בעזרת מחשבים; 1) מודול לעיבוד קולי;

2) מודול אלקטרופוטוגרפיק

3) עריכה אלקטרונית;

4) תרגום בעזרת מחשב;

בנוסף לפרוייקטים הללו מקפלת התכנית בתוכה מנגנונים לשיתוף פעולה בין הממשלה לתעשיה בתחומים שאינם קשורים ישירות למימון מו"פ. כמו למשל, כח אדם, שיווק.

בנוסף למשרד המאוחד משתתף משרד הדואר והטלקומוניקציה (211) במימון הפרוייקטים הטכנולוגיים שחוצים את הגבול שבין טלקומוניקציה ומחשבים. כתוצאה מן המודרניזציה של רשת הטלפונים הצרפתית - בצרפת אחוז הציוד הספרתי בכלל הרשת הוא בין הגבוהים בעולם - נוצר תמריץ לפיתוח שרותי תקשורת מתוחכמים. המו"פ בתחום התקשורת מתמקד ב: וויעוד בוידאו, טכנולוגיות לווינים, רשת תקשורת ספרתית לשרותים משולבים (א152), סיבים אופטיים. מאמצי המחקר בכיוונים אלה מתרחשים בעיקר ב- א1684110א1א%א160טד פמפטדטיס עבג אסזד א מאדא5.

ה- 51א6 נוסד ב- 1944 לצורך מתן סיוע טכני ומחקר מדעי עבור ה- 217. עם הופעת ממשלת מיטראן חלה תנופה בפעילות שלו. ב- 1982 התקציב היה 1 בליון פרנק (כ-133 מ"ד) - 55% הנדסת רשתות ושרותים; 20% מחקר בסיסי ו- 25% הנדסת רכיבים.

התכנית הלאומית הצרפתית בתחום התקשורת שמה דגש על יישום מהיר ומסיבי של טכנולוגיות התקשורת המתקדמות. במסגרת זו מתוכננת הכנסה, ללא תשלום, לכל בית בצרפת, מסוף תקשורת פשוט שיחליף את ספר הטלפונים ויקנה לאזרחים גישה לשרותי תקשורת נרחבים (טלטקסט, וידאוטקט וכו'). קצב התקנת המערכות בבתי האזרחים מגיע כבר עתה לשיעור מרשים של כ- 100,000 לחודש. בנוסף ל- 81א6 פועלים מכוני מחקר ממשלתיים שונים בתחום טי''ת. מן הידועים הוא

זם מססודהאתסעת אם מע6תםתס6תת תכ עגאסנדהא צשטדפי1ז ד אד 0א. ה- 814א1 הוקם בדצמבר 1979 והוא בין החדשים בשטח של ט"ת. הוא כפוף למשרד המחקר והתעשיה המאוחד. מוסד זה נחשב מוביל בתחום מדעי המחשב בצרפת. דוגמאות לתחומי מחקר שהוא עוסק בהם: ארכיטקטורה של מערכות, שפות, אלגוריתמים, אוטומציה, ממשקי אדם מכונה.

ה- 411005 ואתסתצתי1 פע 05א468 הוקם אף הוא לאחרונה במימון משותף של המשרד המאוחד (75%) ו- 717 (25%). התקציב ב- 1981 היה 300 מליון פרנק (40 מ"ד). ה- 421 מתמקד בין היתר בהכשרה וחינוך במטרה להגדיל את מאגר הבוגרים בתחום מדעי המחשב ולשפר את האיכות והזמינות של ההשכלה המדעית וההנדסית בצרפת, בין היתר ע"י הכנסת מחשבים לבתי"ס תיכוניים. ה- 0100א15081 8מע ₪7 8אמ571צ5 פמ פמסשטדצתיס ממדאמס פמםסאצא הוא המשרד החדש ביותר בתחום ט"ת. | הוקם ב-1982 ע"י ממשלת מיטראן והוא מעסיק 40 עובדים שלהם שתי משימות: חיזוי טכנולוגי וזיהוי ההשלכות התעסוקתיות של הקידמה הטכנולוגית.

5 גרמניה המערבית

הממשלה הפדראלית הגרמנית הקצתה משאבים ניכרים לתכניות מו"פ רבות ומגוונות בתחום ט''ת בעיקר בשני תחומים עיקריים - מיקרואלקטרוניקה ועיבוד נתונים והטילה את ביצוען על המיניסטריון למחקר ולטכנולוגיה

את - 0015 01א6פד פאש 0א0 0856 אטע א10א ד5זאזואפתפאטת)

16

1 מיקרואלקטרוניקה

הממשלה הגרמנית הבינה שכדי להדביק את הפער בתחום המיקרואלקטרוניקה בינה לבין מדינות אחרות היא תידרש ליצור שוק מקומי גדול למוצרים אלה. לצורך זה היא יזמה תכנית מיוחדת ליישום מיקרואלקטרוניקה בתקציב של 450 מליון ‏ 2%8 בין 1984-1982. כמ כן תכנית לפיתוח רכיבי מערכת מיקרואלקטרונית חכמים ותאימים (כמו סנסורים או מפעילים) בתקציב של 230 מליון 2/1 בין 1985- 1988. \

מאחר שרק אם המשתמשים המקומיים הקיימים ואלה שבפוטנציה במיקרואלקטרוניקה יהיו מוכנים להיות מעורבים באופן פעיל, תוכל הממשלה לקוות לשוק מקומי דומה בגודלו ליפן וארה"ב, יכלול ה- 1א3 בתכנית שלו פיתוח של רכיבי מפתח מיקרואלקטרוניים ספציפיים, כל אימת שזה כרוך בסיכונים טכניים וכלכליים במיוחד. הממשלה תקצה 90 מליון ‏ 2% למטרה זו בין 4- 1988.

כדי שגרמניה תהווה מתחרה רציני בשוק המיקרואלקטרוניקה העולמי, אומצה

גישה כוללנית למחקר ארוך טווח תוך חלוקת עבודה נאותה בין מוסדות המחקר

הרלבנטיים הנתמכים על ידי הממשלה. לצורך זה תקדם הממשלה מו"פ של

רכיבים אלקטרוניים חדשים דרך שלושה פרוייקטים עיקריים:

1) תכנית כוללנית שמטרתה לפתח עד למחצית השניה של שנות ה-80 טכנולוגית תת- מיקרון (א11050א509) תחרותית בלווי שיטות ייצור המוני מתאימות. תקציב: 600 מליון ]אכ בין 1984- 1988.

2) תכנית ב"טכנולוגיות של רכיבים חדשים" במטרה לפתח רכיבים לא מבוססי סיליקון (למשל, חומרים מוליכים למחצה חדשים, טכנולוגיות מולקולריות). 0 מליון אכ לפרויקטי מו"פ בתחומים אלו בין 1984- 1988 שיחולקו בין מוסדות רבים.

3) קידום המו"פ בתחום של אופטיקה משולבת. בפרוייקט זה הוחל במוסד 2דתמת-- הסות א בברלין. הם ימשיכו במחקר על שבבים אופטיים בתאום הדוק עם מוסדות אחרים ועם התעשיה הגרמנית. התקציב 90 מליון אכ בין 4- 1988.

ה- 1/1א8 יתמוך גם בפרוייקטי פיתוח ויקים מועצות מייעצות בתחום של תכנון

בעזרת מחשבים (642) למעגלים משולבים בתעשיה, באוניברסיטאות

ב- 4771 02521,1.501 אתעסאאט 4 ע, במרכז לטכנולוגיה 1[ יחד עם האגודה

למתמטיקה ועיבוד נתונים ובמוסד ‏ 15872- 108 א11.

הממשלה הפדראלית תקצה 90 מליון 2%1 למטרה זו בין 1984- 1988.

2 עיבוד נתונים

לצורך תמיכה בתעשיית עיבוד הנתונים הגרמנית, הושם דגש על שלושה תחומים: 642 עבור תוכנה; ארכיטקטורות מחשבים חדשות; עיבוד ידע מורכב וזהוי תצורות.

התכנית 642 עבור תוכנה מיועדת לפיתוח עזרי תכנון מודרניים עד למחצית השניה של שנות ה-80 באמצעות סידרה של פרוייקטים משותפים. הכוונה היא להוציא 160 מליון 2% בין 1984 ל-1988. גם ההשתתפות של גרמניה

7

ב- 52517 (ראה להלן) עשויה לתרום בתחום זה. הפרוייקט השני נועד לענות על הדרישה הצפויה למחשבים למטרות מוחדות ליישומים מדעיים ולשימוש בזהוי תמונה וקול, כמו גם עיבוד ידע. 160 מליון ]אע 1988-1984. הפרוייקט השלישי מטרתו לפתח טכנולוגיות ארוכי טווח לזהוי תצורות ועיבוד ידע.

הממשלה הפדראלית מתכוונת להמשיך בתכנית שלה לסבסד את עלויות כח האדם של בתי תכנה וכללה את הסעיף הזה בתקציב השנתי של 1984. מפעלי תכנה יתבקשו לבחון, אם בנוסף לתכנית הנוכחית, ניתן לגייס כח אדם נוסף כדי להגדיל את היקף המו''פ בתחום.

פרוייקט של "טכנולוגיות ייצור" - 5530 מליון ]אס 1987-1984 אמור לענות על

הצורך בחיזוק היצוא של התעשייה הגרמנית בכיוונים הבאים:

1 סיוע ועידוד השימוש בתכנון וייצור בעזרת מחשבים (642/64%1) בתעשיה - מפעלים בינוניים.

2) הרחבת הבסיס התעשייתי של הרובוטים.

3) קידום פרוייקטים משותפים שבהם תעשיה ומחקר יהיו בקשר הדוק, מפני שפיתוח מערכות מורכבות באוטומציה תעשייתית דורש הוצאות גבוהות שאין בכוחו של מפעל בינוני יחיד לעמוד בהם.

3 תקשורת

הגורם המוביל בגרמניה בפיתוח נושאי תקשורת הינו ה- 12ע. המרכז הטכני לטלקומוניקציה של משרד התקשורת הגרמני האחראי לתכנון ופיתוח רשת הטלקומוניקציה הגרמנית ולניהול פעילות מו"פ בשטח זה. ה- 12" משקיע בשנים האחרונות בתכניות ארוכות וקצרות טווח של פיתוח תשתיות לצרכי עידן המידע. תכנית בולטת הינה שרות ה- 7א5618%175כ.311 שרות הוידאוטקס הגרמני בו הושקעו כ-500 מליון ]אכ. לשרות זה פותחה תשתית של עשרות מרכזי מיתוג ולרשות המשתמש בה עומדים כיום קרוב למליון דפי מידע שונים. למרבה הצער קצב התפתחות השרות מבחינת מספר המנויים הינו נמוך ואינו עומד בציפיות. נושא שני, המתייחס לטווח ארוך יותר הינו פרוייקט אַסשס1ַ3. פרוייקט זה מתרכז בהעברת המידע לסוגיו, החל בטלויזיה וכלה בדיבור, לבית המנוי בצורה יעילה ומתקדמת. בפרוייקט זה השקיע ה- 12ע למעלה מ-300 מליון ]אכ עד היום.

משרד התקשורת קבע בשנת 1984 אסטרטגיה לפיתוח רשת התקשורת הציבורית

בגרמניה. עיקריה של תכנית זו הינם:

1 הפיכת רשת התמסורת לספרתית, 20% בשנת 1985, 50% ב- 1990 ו- 100% בשנת 2000.

2 הפיכת רשת המיתוג לספרתית. התקנת מרכזות ספרתיות בלבד החל מד1985. החלפת מרכזות קיימות החל מ*1990 והשלמת ההמרה ב- 2020.

3 שרות ספרתי ישיר לבית המנוי (א152) החל מ-1988 והשלמה עד 2020.

4. איחוד רשתות הטלפון ורשתות הטלויזיה בכבלים ע"י ניצול טכנולוגיות התמסורת בסיבים אופטיים - החל משנות התשעים המוקדמות.

יש לציין כי תכנית זו נתקבלה בביקורת מצד חוגי התעשייה הטוענים כי שנת

0 מאוחרת מדי להשלמת המעבר לתשתית התקשורת של עידן המידע ויש

להקדים מועד זה.

88

2.>6 פעילות אירופית משותפת - 85887 (אגפ5פסתטם ה<אסתס מאאגתססת? 57475016 88 א סד אסנדג אג פסתאז אז)

השוק האירופאי המשותף יזם אף הוא תכנית רב לאומית של כל מדינות השוק בנסיון להפוך על פיה את מגמת הדעיכה בתחרותיות האירופית מול ארה'"ב ויפן ולהבטיח בסיס טכנולוגי חזק יותר ולבסוף אי תלות כלכלית ופוליטית. אף שחברות השוק המשותף מקוות שהתכנית המכונה 257811 , תצליח לחזק את הבסיס הטכנולוגי של אירופה ואת מעמדה התחרותי הבל"ל, עדיין מוטל בספק אם ניתן לערוך מחקר אפקטיבי משותף בין מדינות מתחרות.

בניגוד ל- 1111א של יפן, 857917 מוגבל למחקר קדם תחרותי,ואין בכוונתו לפתח מוצר מסחרי. אולם, בכל שלב במחקר, החברות המשתתפות חופשיות להשתמש בתוצאות הטכניות שהושגו מן הפרוייקט לפיתוח מוצרים מסחריים משלהם. לכן, 911 איננה נחשבת כמתחרה בתכניות המו"פ הלאומיות של החברות בה, אלא כמחזקת אותם.

התקציב של 259511 הוא בערך של 1.3 בליון דולר ל- 5 השנים הבאות. המימון יתחלק שווה בשווה בין 12 השותפים.

7 מכילה חמישה תחומי מחקר עיקריים:

מיקרואלקטרוניקה מתקדמת; טכננלוגיות תכנה; עיבוד נתונים מתקדם; אוטומציה משרדית; ייצור מחשבי משולב. תחומים אלה נבחרו בגלל החשיבות שלהם לתחרותיות האירופית התעשייתית.

2.7 ארה"ב

מגמות רבות מוכיחות שתלותה ההדדית הבי"ל של ארה''ב בתחום המו"פ בתקשוב

הולכת וגדלה. מגמות אלה כוללות:

1 השוק העולמי הגדול וגדל למוצרי תקשורת ומחשבים.

2) ההתאמה הגוברת של מוצרי תקשוב וסטנדרטים לשווקים ביי"ל.

3 המספר הגדל והולך של חברות תקשוב רב לאומיות.

> המספר הגדל והולך של הסכמים בי"ל לחילופי טכנולוגיה.

5 האחוז הגדל והולך של פטנטים אמריקאיים בתחום התקשוב שמוענקים עבור המצאות זרות.

6) שימוש גדול יותר בתרומות זרות בכתבי עת מדעיים וטכניים אמריקאיים.

7 מספר גדל והולך של סטודנטים זרים הנוטלים חלק בתכניות מדעיות טכניות באוניברסיטאות בארה"ב.

אם כן, ארה"ב שבעבר פיתחה מדינויות עבור השווקים המקומיים שלה שלא

הושפעו ע"י יצרנים זרים, תידרש מעתה לקחת בחשבון את מאמצי המו"פ

בתקשוב המושקעים מחוץ לארה''ב ולהיערך לקראתם בהיערכות מיוחדת. הואיל

ושיטת הממשל האמריקאית אינה מאפשרת התארגנות ריכוזית כמו זו של היפנים

או האנגלים, פנו האמריקאים לפעול בשני מישורים: הגדלה משמעותית של

תקציבי המו"פ הפדרליים והתייחסות מקלה לחוקים המגבילים התאגדויות

(51ז ד-1דאג).

ההתחייבויות הפדרליות למחקר בסיסי בתחומים קשורים לטכנולוגיות תקשוב

19

כללו 103.7 מ''ד עבור מדעי המחשב ו-115.4 עבור הנדסת אלקטרוניקה בשנת 4. עבור מחקר שימושי, רמות המימון הגיעו ל- 145.8 ו- 568.3 מי'יד בהתאמה. כיום הממשלה הפדראלית היא התומך העיקרי במו"פ בטי"ית בתחומים בעלי ענין מיוחד עבורה. הללו הם: בינה מלאכותית, סופרמחשב, הנדסת תכנה ומעגלים משולבים בקנה מידה גדול מאוד (151"), תחומים שעודם בחיתוליהם הטכנולוגיים, עם פוטנציאל עצום עבור יישומים צבאיים ומסחריים. תחום אחר בעל פוטנציאל גבוה, אך בעל סיכונים גדולים שבו תומכת הממשלה הוא מו"פ בתקשורת לווינים - 454 א(70% מן המו"פ הפדרלי).

מחלקת ההגנה 202 הינה התומכת הגדולה ביותר במו"פ בתחום טכנולוגיות התקשוב בקרב המוסדות הפדראליים. הדומיננטיות של 202 בטיית מגיעה לכדי 9% מסך התמיכה הפדראלית. תמיכתה של 202 נעשית בעיקר באמצעות 4 (סוכנות משרד ההגנה לתכניות מחקר מתקדמות) ובשנים האחרונות צמחה באופן דרמטי. כך למשל: מחקר בסיסי במתמטיקה ומדעי המחשב מ- 83.3 מ"ד ב- 1982 ל- 124.9 מ"ד ב- 1985. פרוייקטים בתחום יישומי שזכו להזרמה כספית בהיקף חסר תקדים כוללים: 1 סופר מחשב בעל מהירות חישוב שתהיה גדולה פי 1000 לפחות מן הסופר מחשבים הנוכחיים. הפרוייקט נקרא 5542 (דאתותתפקאם 5248087מא דס6ת[סתק תתדטואססתתץט5 דא ?לעכ פאג 400085 פסק). 2 מעגלים משולבים בעלי מהירות גבוהה מאוד - ץצ( סש ד תת דא פ55ת5 סננ צתתצ) 63 ייצור משולב באמצעות מחשב- (פפטדסג טא א פפפזא אפדטקואסס ספדג א ספדא) 6 631 - שליטה, קשר, בקרה ומודיעין (5פ6א11105 דא 01 דא60, אסנד64זאטוא אס6, פאג אואסס ). 6 ]5 (פאצתדג1זאז פפאםתפכ 518415016) - יוזמת הגנה אסטרטגית - מלחמת הכוכבים. הסרת האיום של ה- 411-1808517 סללה את הדרך להתארגנות של 12 החברות האמריקאיות הגדולות ביותר (למעט 15%) למחשבים ומיקרואלקטרוניקה במסגרת קונסורציום למו"פ קדם תחרותי,